בן בנימין ופרומה. נולד ביום כ"א באדר תרפ"ה (17.3.1925) בירושלים. דור רביעי בארץ: נין ונכד למייסדי ישובים וגואלי-אדמות. בילדותו היה חבר "המכבי הצעיר" ו"מחנות-העולים". אחרי סיימו את לימודיו בבית-הספר התיכון שבבית-הכרם עבד בפקידות במשרד-לפרסום של אביו. כנתין אמריקאי נדרש בימי מלחמת-העולם השניה לצאת מהארץ ולהצטרף לצבא האמריקאי, אך הוא סירב. היה מראשוני-המתגייסים להצלת ירושלים עם פרוץ מלחמת-הקוממיות. השתתף בכל הקרבות בצפונה של ירושלים ובדרומה (ליד בתי מנדלבוים, בשייך ג'ראח, ברמת-רחל, בהר-ציון, בכיבוש דיר-אבו-טור ותחנת הרכבת). עירני ומלא חיוניות. יחסו לכל מאורע היה אופטימי אך לא בלי שמץ-מה של ספקנות. מוכן תמיד לכל קריאה, אם להגנת-העם ואם לעזרת-חבר. ביום כ"ו באדר תש"ט (27.3.1949) נפל בשעת מילוי תפקידו בפירוק נשק, כשהוא בא לעזור לחברו-לשורה, יעקב פריוף, ונפל עמו. יום זה היה בו משום צירוף טראגי: אחיו הבכור חגג באותו יום את חג-נישואיו בניו-יורק ובבית-הוריו נערכה מסיבה שגם משה צריך היה להשתתף בה, אלא שהוא פנה למילוי תפקידו. הובא לקבורה בשייך באדר ב' וביום י"ז בסיון תשי"א (21.6.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.